#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לברך על יין שבתוך הסעודה?	"כן [ואפי&#x27; כששותה לשרות האכילה שבמעיו], מפני שגורם ברכה לעצמו [לרש&quot;י מפני שמברך על יין לקידוש והבדלה, לתוס&#x27; מפני שמברך עליו ברכה מיוחדת בורא פרי הגפן], ואפי&#x27; אם כיון בפירוש לפטור היין לא מהני (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן קעד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביין שפסול לקידוש והבדלה?	"אע&quot;פ דלפי רש&quot;י הדין יהא דא&quot;צ לברך, מ&quot;מ לא פלוג רבנן (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן קעד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה נפטר היין ע&quot;י בהמ&quot;ז?	"תי&#x27; הרשב&quot;א בברכות (מ&quot;א ע&quot;ב) דבהמ&quot;ז פוטרת אפי&#x27; דברים שאינם באים מחמת הסעודה, וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; א&#x27;) משום דבהמ&quot;ז הוא מדאורייתא, ועוד דהחשיבות דיין הוא בברכה ראשונה וממילא מחויב לברך ברכה אחרונה"	סימן קעד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1) אם קובע 2) אם אינו קובע, על היין, מתי נפטר שאר משקים?	"1) אם קובע על היין נפטר כל המשקין אפי&#x27; אם לא היו לפניו בשעת ברכה, ואם באו אחר שגמר שתיית היין צריך לברך אלא אם היה דעתו על המשקין קודם שגמר השתייה [וראוי לחוש להשיטות דאין קביעות בזה&quot;ז ולעולם יזהר שהמשקין יהיו לפניו בשעת הברכה (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ח&#x27;)] 2) לפי החיי&quot;א אינו פוטר אפי&#x27; אם היו המשקין לפניו, ולפי הט&quot;ז (ס&quot;ק ב&#x27;) פוטר דוקא אם היו לפניו בשעת הברכה, ולפי הגר&quot;ז פוטר אפי&#x27; אם לא היו לפניו אם היה דעתו עליהם (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ה&#x27;), ומבואר בהביה&quot;ל (ד&quot;ה יין) דהעיקר שיטה הוא הט&quot;ז דכשהם לפניו נפטרים [וכן משמע ממ&quot;ב לקמן (סי&#x27; ר&quot;ח ס&quot;ק ע&quot;ב, אכן בשעה&quot;צ (שם ס&quot;ק ע&quot;א) הביא דיש מקילין בדעת לבד], אבל הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27;) ס&quot;ל כהחיי&quot;א דבדליכא קביעות כמו פת אינו פוטר אלא שמוסיף חוץ מקידוש והבדלה דאלו נחשבים כקביעות דאין קידוש אלא במקום סעודה {אבל החיי&quot;א והביה&quot;ל (ד&quot;ה יין) ס&quot;ל דקידוש בשבת אינו נחשב כקובע על היין}, והבדלה נמי איקרי קביעות כדאשכחן בתוס&#x27; ברכות (מ&quot;ג ע&quot;א) [ורע&quot;א הביא מבתי כהונה דכוס של מצות אינו פוטר כגון כוס של בהמ&quot;ז וכדומה, אבל מודה דכוס של קידוש פוטר מפני שהקידוש במקום סעודה]. "	סימן קעד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שומע קידוש מאחר 1) ואינו שותה כלום 2) ושותה מעט 3) ושותה מלא לוגמיו?	"1) בודאי צריך לברך על שאר משקין (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;) [ודלא כהערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27;) דמסתפק בדבר] 2) מהדה&quot;ח משמע דאפי&#x27; במקצת פוטר שאר משקין, אבל הביה&quot;ל (ד&quot;ה יין) כתב דאין להקל פחות ממלא לוגמיו [ואע&quot;פ דלגבי מצות קידוש יכול לצרף כל השותים, מ&quot;מ לגבי הפטור דשאר משקין צריך לשתות שיעור חשוב מעצמו] 3) פוטר שאר משקין שהיו לפניו {ומ&quot;מ כדאי לשתות שיעור רביעית משום ברכה אחרונה}"	סימן קעד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העצה כששותה מעט יין?	"כתב רשז&quot;א (שש&quot;כ פנ&quot;ד הע&#x27; ק&quot;ד) שיכוין שלא תפטור המשקים בפירוש, אבל ריש&quot;א ס&quot;ל דלא מהני עצה זו דהם נפטרים ממילא, והחיי&quot;א (כלל נ&quot;ה סעי&#x27; ו&#x27;) אינו רוצה לסמוך על עצה זו (מ&quot;ב דרשו) {ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; ד&#x27; סעי&#x27; י&quot;ג דיש מקום להחמיר שלא לצמצם ברכתו}"	סימן קעד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם היין פוטר משקים הבאים שלא מחמת הסעודה?	"תוס&#x27; סברי דאינו פוטר, והרא&quot;ש סבר דפוטר, וקיי&quot;ל כהרא&quot;ש (ב&quot;י), וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27;) דיותר יש קירוב שארי משקין ליין ממה שיש קירוב תאנים וענבים לפת."	סימן קעד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כששותה קפה עם סוכר אחר שתיית יין?	"פוטר הקפה וממילא נפטר גם הסוכר הטפל להקפה, אמנם יכול לברך על הסוכר תחילה, וטוב לעשות כן לפטור הקפה {כ&quot;כ החיי&quot;א, ולא מיבעיא לשיטתו דס&quot;ל דיין אינו פוטר כלל אלא כשקובע עליו, אלא אפי&#x27; לדידן דפוטר אפי&#x27; כשאינו קובע עליו מ&quot;מ יש מח&#x27; אם פוטר כשהיה דעתו עליו ולא היה לפניו, לפיכך טוב לפטרו ע&quot;י הסוכר אם לא היה לפניו בשעת הברכה על היין} (ביה&quot;ל ד&quot;ה יין) [ותמה המ&quot;ב עו&quot;ה הרי קיי&quot;ל דאם בירך בורא פרי האדמה על מין אחד ואח&quot;כ רוצה לאכול מין אחר שברכתו נמי בורא פרי האדמה עם הטפל לו, אפי&#x27; אם אוכל הטפל תחילה א&quot;צ לברך עליו {ולענ&quot;ד נראה דהתם הברכה בורא פרי האדמה היה חל ג&quot;כ על המין שני וממילא א&quot;צ לברך על הטפל אפי&#x27; כשאוכלו תחילה, משא&quot;כ הכא אין הפשט דהבורא פרי הגפן חל על הקפה אלא שע&quot;י השתיית קפה נטפל לשתיית היין אבל כל כמה דאינו שותהו צריך לברך על הטפל}]"	סימן קעד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי הוא מברך על המוגמר?	"מי שבירך על היין (ברכות מ&quot;ב ע&quot;ב), לרש&quot;י קאי על היין של בהמ&quot;ז, לרבינו יונה בשם הגאונים קאי על הבוצע ועל היין שבאמצע הסעודה (ב&quot;י), ולפי הגאונים יש מח&#x27; ראשונים מי בירך על המוגמר שלאחר המזון, דהראב&quot;ד ס&quot;ל דהגדול בירך עליו, והבעל המאור ס&quot;ל דאותו שבירך בהמ&quot;ז בירך על המוגמר שלאחר המזון (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ז)"	סימן קעד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במיץ ענבים?	ידוע דריש&quot;א ס&quot;ל דאינו פוטר שאר משקין, אבל רוב הפוסקים ס&quot;ל דדינו כיין (מ&quot;ב דרשו)	סימן קעד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במשקים שבאים בתורת אוכל?	"האחרונים דנים במי שלקות, ביצה חיה, גלידה וכדומה, ובכולם איכא מח&#x27; (מ&quot;ב דרשו)"	סימן קעד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שינה מקומו בין השתיית יין לשתיית שאר משקים?	"כתב השש&quot;כ (פנ&quot;ד הע&#x27; קו) דאם שותה יין גם במקום השני פוטרת את המשקים, וכן מבואר מא&quot;א מבוטשאטש לקמן (סי&#x27; קע&quot;ח)"	סימן קעד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי ברכה אחרונה?	"מבואר במ&quot;ב לקמן (סי&#x27; ר&quot;ח ס&quot;ק ע&quot;ג) דאפי&#x27; במקום שהיין אינה פוטרת שאר משקים, אפ&quot;ה המעין שלש פוטרת אותם ואינו מברך בורא נפשות {וכפשוטו ליכא חילק בין אם קבע על היין בין אם לא קבע על היין}"	סימן קעד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם אין לו אלא כוס אחד?	"קיי&quot;ל כמ&quot;ד דבהמ&quot;ז אין טעונה כוס ומ&quot;מ איכא מצוה מן המובחר לברך על הכוס (שמ&quot;ק), ומאידך גיסא אם הוא צמא כתב הרמ&quot;א (ס&quot;ס קצ&quot;ז) בשם המרדכי דאינו חייב בבהמ&quot;ז מדאורייתא ובכי האי גוונא עדיף לשתותו קודם בהמ&quot;ז (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;) [ובשלשה, אפי&#x27; אם צמא יש להניחה עד אחר בהמ&quot;ז (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;א), אכן במאיר עוז (עמ&#x27; 856) מסתפק בדעת החזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; כ&quot;ח ס&quot;ק ב&#x27;) דס&quot;ל דאם היה צמא ושותה אחר בהמ&quot;ז שוב מתחייב בבהמ&quot;ז מדאורייתא]"	סימן קעד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם בירך על יין לפני הסעודה, האם צריך לברך על היין 1) באמצע הסעודה 2) בסוף הסעודה קודם בהמ&quot;ז 3) שלאחר בהמ&quot;ז?	"1) לא, ואפי&#x27; בחול (תוס&#x27;, רבינו ירוחם, דרכ&quot;מ ס&quot;ק ב&#x27;), ודוקא אם דעתו לשתות (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;) או רגילין לשתות (גר&quot;ז, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ג) 2) איתא בגמ&#x27; ברכות (מ&quot;ב ע&quot;ב) דרק פוטרה בשבתות ויו&quot;ט דאז קבעו על היין, אמנם כתב הראב&quot;ד (הובא בטור) דבזמנינו שיין מצוי אפי&#x27; בחול נפטר, ועוד טעם להתיר אפי&#x27; בחול ע&quot;פ הרבינו יונה דבזמנינו שאין מסלקין השולחן לעולם נחשב כבאמצע הסעודה עד שאומר הב לן ולברך (ב&quot;י), ודוקא בדעתו לשתות או רגילין לשתות (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;) 3) כן"	סימן קעד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם לא קבע על היין?	"אפי&#x27; אם רק שתה כוס אחת פוטרת היין שבתוך הסעודה [והא דנקט קבע לאפוקי אם לא היה דעתו מתחילה לשתות אלא נמלך אח&quot;כ] (ט&quot;ז ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;), ובלבד ששותהו סמוך להסעודה (ביה&quot;ל ד&quot;ה לפני) {ונראה דזהו דוקא כדי שיפטור היין שבתוך הסעודה, משא&quot;כ בעלמא ברכה ראשונה נמשכת כל זמן שאינו מסיח דעתו ממנו, והר&quot;י באק הביא עוד ראיה ממ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ב) דאמרינן דיין דלפני המזון פוטר יין שבאמצע הסעודה מפני שהוא בא לפתוח המעיים, וצ&quot;ב למה צריך טעם זה תיפוק ליה דהוי כמו שאר פירות דטעונים ברכה באמצע הסעודה, אלא ש&quot;מ דיין שאני דבדרך כלל אמרינן דצריך לברך על כל כוס וכוס ואינו פוטר יין אחר אלא אם הוא שייך להסעודה}"	סימן קעד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם בירך על היין שבאמצע הסעודה האם נפטר היין שלאחר הסעודה (קודם בהמ&quot;ז)?	"יש בזה מח&#x27; אמוראים בגמ&#x27; (ברכות מ&quot;ב ע&quot;ב), וקיי&quot;ל כהמ&quot;ד דאינו נפטר דזה בא לשרות וזה בא לשתות [וכל שהוא צמא מחמת האכילה נחשב כבא לשרות, ורק מה שצמא מחמת שיחה נחשב לשתות (רשב&quot;א, ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;)], אמנם כבר כתבנו דבזה&quot;ז שאין מסלקין השולחן כל היין נחשב כבאמצע הסעודה ונפטרים {ואפי&#x27; אם צמא מחמת שיחה (חזו&quot;א או&quot;ח סי&#x27; כ&quot;ז ס&quot;ק ו&#x27;)} (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;) {והדבר צ&quot;ב טובא דלמעשה שניהם ברכתן בפה&quot;ג, והיתכן אם בירך שהכל על ביצה אינו פוטר יין שרף וכדומה, ונראה דהוא דין המיוחד ליין ואינו יכול לדמותה לשאר ברכות, ועדיין צ&quot;ב}"	סימן קעד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביין של 1) קידוש 2) הבדלה?	"1) אע&quot;פ שבא לצורך מצוה אפ&quot;ה פוטר היין שבאמצע הסעודה [ודוקא אם רגיל לשתות או היה דעתו לזה] (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;), ויש סוברים דלפי תוס&#x27; צריך ליטול את ידיו תחילה כמו הבדלה מ&quot;מ השו&quot;ע לא פסק כוותייהו (ביה&quot;ל ד&quot;ה יין) 2) כיון שאינו בא מחמת הסעודה מיגרע גרע מיין של קידוש ומשאר יין שלפני הסעודה ולפיכך אם אינו בדעתו לשתות עוד יין באמצע בסעודה בודאי צריך לברך ברכה אחרונה מיד (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו, שו&quot;ע לקמן סי&#x27; רצ&quot;ט סעי&#x27; ח&#x27;) [ובדיעבד, אם כבר בירך המוציא לא יברך עוד ברכה אחרונה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז)], ואם דעתו לשתות עוד יין באמצע הסעודה, לפי הרא&quot;ש דינו כקידוש ופוטר היין שבאמצע הסעודה [כיון דהבדיל על השולחן והכין עצמו להסעודה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;)], אבל תוס&#x27; סברי דאינו פוטר היין שבתוך הסעודה [דאינו שייכא להסעודה] אלא כשנוטל את ידיו תחילה [לפי המג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ז&#x27;) ל&quot;ד נוטל אלא ה&quot;ה אם קבע עצמו לסעודה, ולפי הא&quot;ר והגר&quot;א נוטל דוקא (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג)], ולפיכך כתב השו&quot;ע דלכתחילה יכוין בפירוש שלא להוציא את היין שבתוך הסעודה ויברך ברכה אחרונה על הכוס קודם הסעודה (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו) [אכן, הקשה עליו התוספת שבת למה אין זה נחשב כגורם ברכה שאינה צריכה (ומצוין בשעה&quot;צ לקמן סי&#x27; רצ&quot;ט ס&quot;ק ל&quot;ט), ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל בסי&#x27; ד&#x27; סעי&#x27; י&quot;ג דאינו פשוט כ&quot;כ דיכול לצמצם הברכה, ומ&quot;מ המאיר עוז (עמ&#x27; 860) הביא דהתבואות שור מודה כאן להמחבר דיכול לצמצם ברכתו שהכוס של הבדלה אינו דומה ליין שבאמצע סעודתו], אבל בדיעבד אם לא כוון לא יברך דספק ברכות להקל {ונמצא במוצש&quot;ק בסוכות דנכון לאכול מיד אחר הבדלה, אם רוצה ליטול את ידיו לפת נכון ליטול את ידיו ולברך על נטילת ידים קודם הבדלה [אבל אינו עצה שלא לשתות יין באמצע הסעודה שהרי צריך לקיים שמחת יו&quot;ט ביין, אולם עי&#x27; מש&quot;כ לקמן (סי&#x27; רצ&quot;ט) דיש עצה לשתות עוד יין מיד אחר הבדלה ולברך ברכה אחרונה אח&quot;כ דזה פשוט דיין של הבדלה פוטרת שאר יין שאינו באמצע הסעודה, והא ראיה הרי הוא שותה יין הרבה בכוס של הבדלה וא&quot;צ לצמצם לשתות רק כמלא לוגמיו, אבל עדיין יש ספק לגבי ברכת לישב בסוכה, על כן נראה דעדיף טפי ליטול את ידיו תחילה ואז שפיר יכול לברך לישב בסוכה בשעת הבדלה]}"	סימן קעד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אין הבדלה נחשב כהפסק בין נטילת ידים להמוציא?	"תי&#x27; המג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) דלא הוי היסח הדעת כיון שדעתו לאכול ואינו רשאי לאכול קודם הבדלה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד)"	סימן קעד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כבר שמע קידוש בביהכ&quot;נ וחוזר ומקדש בביתו?	"כתב השבט הלוי (ח&quot;ט סי&#x27; מ&#x27;) דעדיין נחשב כאילו מקדש לשם מצוה, והוסיף רשז&quot;א (שש&quot;כ ח&quot;ג פנ&quot;ד סעי&#x27; כ&quot;ב) דיש לכוין לקיים המצוה לקבוע סעודתו על היין, וכמ&quot;ש המ&quot;ב לקמן (סי&#x27; רצ&quot;א ס&quot;ק כ&quot;א) דטוב להדר לשתות יין בסעודה (מ&quot;ב דרשו)"	סימן קעד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לברך על כל כוס וכוס?	"מסתמא דעתו על כל מה שישתה בהסעודה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז), אבל היה דעתו שלא לשתות אלא כוס אחת ונמלך לשתות עוד כוס צריך לברך, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ח&#x27;) כתב דבסתם תלוי כפי הענין אם איש זה רגיל לשתות כמה כוסות או לא."	סימן קעד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם טעה בעל קריאה ופסק העלייה, ואח&quot;כ אמרו לו שיקרא יותר?	"המהריק&quot;ש למד מכאן דהעולה צריך לברך עוד הפעם דהוי כנמלך, אבל הגינת ורדים חולק עליו דהבעל קריאה טפל להציבור, ועוד כתב הברכ&quot;י דכוונת העולה על כל מה שיקראו לפניו (שע&quot;ת ס&quot;ק ו&#x27;), והמ&quot;ב (לעיל סי&#x27; ק&quot;מ ס&quot;ק ז&#x27;) פסק ספק ברכות להקל אבל לכתחילה יכוין העולה בברכתו דאף אם יסיח דעתו יחזור ויקרא על סמך ברכה זו, ועי&#x27; מש&quot;כ שם בסי&#x27; ק&quot;מ."	סימן קעד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהוא אוכל לחם ונמלך לאכול עוד 1) כשהוא לוקח בחנות 2) כשהוא בבית?	"1) כתב הט&quot;ז (ס&quot;ק ו&#x27;, ומובא במ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח) דכיון דלא קנה יותר בפעם הראשון הוי כנמלך וצריך לברך עוד פעם {ומהלשון &quot;שולח לקנות&quot; משמע דמיירי כשחזר לביתו לאכול ושולח לקנות עוד לחם, אבל אם הוא אוכל בתוך החנות א&quot;צ לברך עוד פעם (וכ&quot;כ הגרח&quot;ק (דולה ומשקה, מ&quot;ב דרשו))}, אבל אם שלח לקנות עוד קודם שנגמר לחם הראשון א&quot;צ לברך שנית כמ&quot;ש לקמן סי&#x27; ר&quot;ו (כה&quot;ח ס&quot;ק כ&quot;ד) 2) א&quot;צ לברך עוד פעם דזהו דרך בני אדם {ויש לעיין אם צריך לשלוח שליח להביא לחם ממקום אחר אבל א&quot;צ לקנותו}"	סימן קעד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שנכנס לסעודה (שלא מן הקרואים), והושיטו לו כמה כוסות (זה אחר זה)?	צריך לברך על כל כוס וכוס דלא היה יודע אם יתנו לו עוד (רמ&quot;א)	סימן קעד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שומע לקידוש והביאו לו יין לטעום?	"אם לא ידע שיביאו לו יין ולפיכך לא כוון לצאת בברכתו צריך לברך, אבל אם כוון לצאת א&quot;צ לברך {ולפי&quot;ז בקידוש בביהכ&quot;נ ולא היה בדעתו לשתות יין מן המקדש ואחד בא והביא יין בעבור כל היושבים על השולחן צריך לברך}, אבל הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&#x27;) ס&quot;ל דבקידוש בודאי כוונו כל המסובין לצאת בברכתו אלא מיירי בשבע ברכות דליכא חיוב על המסובין לשתות ואז אמרינן דרק במועטין מתכוונים לצאת."	סימן קעד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יין ששתה 1) לפני המזון 2) באמצע המזון 3) לאחר המזון, האם נפטר בבהמ&quot;ז?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-b05aec9f4330cb009a747e50f3c8e042c57bd40c.jpg"">"	סימן קעד סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה יין ראוי לשתות בשעת קידוש?	"כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה וכן) דנכון לשתות רק כמלא לוגמיו לחוש לדעת הרמב&quot;ן ור&quot;ן דס&quot;ל דאפי&#x27; יין דלפני המזון צריך ברכה אחרונה, ולמעשה כיון דיש סוברים דאפי&#x27; על כזית משקים צריך לברך ברכה אחרונה לעולם כדאי לכוין בפירוש לפוטרו בבהמ&quot;ז {ואם שותה עוד יין באמצע הסעודה עדיף, אבל אינו לכו&quot;ע דלפי הרמב&quot;ן והר&quot;ן לא מהני}"	סימן קעד סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שאר משקים ששתה 1) לפני המזון 2) באמצע המזון 3) לאחר המזון, האם הם נפטרים בבהמ&quot;ז?	"1) יש מח&#x27; אחרונים אם דינם כיין, ופסק הביה&quot;ל (ד&quot;ה ואפילו) דכיון דאפי&#x27; ביין גופה אינו פשוט כ&quot;כ דא&quot;צ לברך אחריו די לנו שנפטור ביין [או יין שרף] שבאים לעורר תאות המאכל אבל שאר משקים צריך לברך ברכה אחרונה [ואפי&#x27; אם כבר בירך בהמ&quot;ז צריך לברך ברכה אחרונה אח&quot;כ] [וע&quot;ע בערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;א) דס&quot;ל דשאר משקים הוו כיין], ומיהו אם צמא הרבה ואינו תאב לאכול עד שישתה א&quot;צ לברך ברכה אחרונה דזהו שייך להסעודה. ואם הוא שותה ג&quot;כ באמצע הסעודה מסתפק המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ד), ולפיכך טוב שלא לשתות קודם הסעודה יותר מרביעית {או כזית}, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ד) פסק דא&quot;צ לברך ברכה אחרונה {ונראה דמיירי כששותה ג&quot;כ באמצע הסעודה} 2) כן 3) בודאי צריכים ברכה אחרונה דאין להם הסברא דמסעד סעיד, ומ&quot;מ בזה&quot;ז אין לנו לאחר המזון וכמ&quot;ש למעלה, ואם אמר הב לן ונברך צריך לברך ברכה ראשונה ואחרונה (מג&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&#x27;&#x27;ב) {וצ&quot;ע, דלקמן בסי&#x27; קע&quot;ז סעי&#x27; ב&#x27; בביה&quot;ל (ד&quot;ה למשוך) הביא מח&#x27; בין הגר&quot;ז ומג&quot;א כנגד המאמ&quot;ר אם אחר מים אחרונים מברכין ברכה אחרונה, והכריע שם הביה&quot;ל דעל כל דבר הבאה מחמת הסעודה אין לברך ברכה אחרונה}"	סימן קעד סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בירך על היין לפני המזון ואח&quot;כ שתה מים בלא ברכה, ואח&quot;כ רוצה לאכול פת?	"אע&quot;פ שלא בירך ברכה ראשונה על המים אפ&quot;ה צריך לברך ברכה אחרונה (גר&quot;ז סי&#x27; רע&quot;ב סעי&#x27; י&quot;ג, כה&quot;ח ס&quot;ק מ&quot;ז, מ&quot;ב דרשו), ומ&quot;מ אם מכוין בפירוש דיהיו נפטרים בבהמ&quot;ז מהני (וזאת הברכה בירור הלכה סי&#x27; כ&quot;ו, מ&quot;ב דרשו)"	סימן קעד סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מברכים על מים ושאר משקים באמצע הסעודה?	"הבה&quot;ג ס&quot;ל דצריך לברך [ברכה ראשונה (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ב)] על המים שבסעודה [ויש מפרשים דהא דאמרינן דיין גורם ברכה לעצמו, היינו דשתיה לחוד ואכילה לחוד, ולפי&quot;ז ה&quot;ה בשאר משקים (רשב&quot;א בשם הראב&quot;ד) א&quot;נ משום דמים לא זייני ואינו נפטר בפת (רבינו יו&quot;ט) {ולפי&quot;ז יתכן דמים דוקא}], והאגור הוסיף דצריך לברך על כל כוס וכוס [ודוקא משקים ששותים לצמאו כגון מים או לקארי&quot;ץ, אבל שכר ומי דבש פשוט דא&quot;צ לברך כל פעם (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ג, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ד)], אכן למעשה קיי&quot;ל כהרא&quot;ש דא&quot;צ לברך על מים ושאר משקים באמצע הסעודה [ואפי&#x27; אם היה צמא קודם הסעודה, מ&quot;מ כיון שלא רצה לשתות קודם הסעודה כדי שלא יזיקו לו נמצא דשתייתו הוא מחמת הסעודה, ואפי&#x27; בזמנינו ששותים על ליבא ריקנא, ואפי&#x27; אם צמא מחמת ריקודין וכדומה, בכל אופן א&quot;צ לברך על היין שבאמצע הסעודה דהוא צמא ג&quot;כ מחמת הפת (וזאת הברכה בירור הלכה סי&#x27; כ&quot;ו, מ&quot;ב דרשו)]"	סימן קעד סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אוכל רק מעט פת?	כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ב) דאז אין המים באים מחמת הפת אלא הפת טפל להמים, וכתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה ופת) דבכי האי גוונא צריך לברך שהכל על הפת	סימן קעד סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העצות להוציא עצמו מידי ספק ברכה ראשונה על המשקים?	"1) הרא&quot;ש כתב שישתה מעט קודם נטילת ידים [וזה מהני אפי&#x27; למ&quot;ד דצריך לברך על כל כוס וכוס, דהכא מכוין לשתות בתוך הסעודה כל פעמים שירצה], ודוקא כשהוא נהנה מהמים (ביה&quot;ל ד&quot;ה ויברך)&lt;br&gt;2) יבקש לאחר שאינו אוכל שיברך על המשקים ויכוון לפוטרו (מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ו, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ח) [ומכאן ראיה דהמג&quot;א ס&quot;ל דע&quot;י שומע כעונה בספק ברכה א&quot;צ תנאי, ודלא כרע&quot;א לעיל סי&#x27; ק&quot;ד סעי&#x27; ז&#x27; דס&quot;ל דצריך תנאי]&lt;br&gt;3) יברך על יין {כמלא לוגמיו} ויכוון לפטור שאר משקים (א&quot;ר בשם אור חדש, ביה&quot;ל ד&quot;ה והמנהג) {ומכאן מבואר דאפי&#x27; להרמ&quot;א דכתב דנוהגין כהרא&quot;ש דא&quot;צ לברך, מ&quot;מ יש ענין להוציא עצמו מידי ספק, ויתכן דעצה זו עדיף דאין כאן חשש כלל בברכה שא&quot;צ, אמנם שמעתי מהר&quot;י צוקער דמשמע מהא&quot;ר דמיירי דוקא כשרוצה לשתות יין ממ&quot;נ אבל בלא&quot;ה אין צריך להוציא עצמו מידי ספק}&lt;br&gt;4) יברך שהכל על סוכר (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ט)&lt;br&gt;5) הבאה&quot;ט (ס&quot;ק ח&#x27;) הביא מהר&quot;ר פייבש עצה ליתן המשקים על השולחן בשעת המוציא ויכוון לפוטרם, אבל פקפקו האחרונים בזה דלא מהני דומיא דפירות דמבואר להלן (סי&#x27; קע&quot;ז) דלא מהני (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ה)&lt;br&gt;6) עוד הביא הבאה&quot;ט (שם) דיכול לטבול הלחם לתוך המשקה, אבל זה לא מהני אלא לאותה חתיכה אם לא שיטבול בתחילה ובסוף (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ה) {ואפי&#x27; בתחילה וסוף אינו מוסכם לכל}"	סימן קעד סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לשתות המים בין נטילת ידים לברכת המוציא?	"הב&quot;י הביא מהגהות בשם הר&quot;ם דהיה נוהג כן, אבל למעשה כתב הרא&quot;ש דהוי הפסק (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד), והבדלה מותר לברך בין נטילה לברכה דאסור לאכול קודם הבדלה (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ה) {ולפי&quot;ז מי שנוהג לברך על מעט פירות קודם הסעודה ולא נזכר לברך עד אחר נטילת ידים נראה דאין לו לברך בין נטילה לברכה דאין זה צורך אכילה כ&quot;כ, ואפי&#x27; אם ע&quot;י זה ימנע ולא יאכל הפירות}"	סימן קעד סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם שותה קודם הנטילה, האם יכול לצאת ממקומו?	"כתב המג&quot;א (סס&quot;ק י&quot;ד) דיש ליזהר שלא יצא קודם הסעודה דהוי הפסק, אמנם המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ו) סותם דלא ישנה מקומו סתם, ומשמע בכל משך הסעודה דא&quot;כ לא תיקן כלום, אכן למעשה מבואר מביה&quot;ל לקמן (סי&#x27; קע&quot;ח סעי&#x27; ב&#x27;, ד&quot;ה יאכל) דאם שותה יין באמצע הסעודה א&quot;צ לחזור ולברך אפי&#x27; בשינוי מקום כיון שצריך לחזור לקביעותו הראשון והוי כעומד באמצע הסעודה {ועי&#x27; מש&quot;כ שם דמכאן משמע דכשאוכל מיני מזונות עם מיני בורא נפשות אינו שינוי מקום אפי&#x27; כלפי המיני בורא נפשות}."	סימן קעד סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שתה יותר מרביעית קודם המזון?	"לא הוציא עצמו מידי ספיקו, דלפי הרא&quot;ש דס&quot;ל דא&quot;צ לברך על המים שבאמצע הסעודה, א&quot;כ ליכא קשר בין המים ששתה לפני הסעודה למים שבאמצע הסעודה וצריך לברך ברכה אחרונה, ולפי הבה&quot;ג דס&quot;ל דצריך לברך באמצע הסעודה נמצא דיש קשר בין הברכה שתחילת הסעודה למים שבאמצע הסעודה וא&quot;צ לברך ברכה אחרונה (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ח) [ואפי&#x27; לדעת הרא&quot;ש (דזהו העיקר שיטה) אינו פשוט דצריך ברכה אחרונה דהבעל המאור כתב דא&quot;צ ברכה אחרונה {וצ&quot;ע דהבעל המאור מיירי ביין, וזה אינו ראיה למים (חיי&quot;א, שעה&quot;צ סי&#x27; קע&quot;ו ס&quot;ק ח&#x27;), ותי&#x27; הר&quot;י באק דהרי&quot;ף ס&quot;ל דצריך לברך ברכה אחרונה אחר הכוס שני והכוס רביעי, והשיג עליו הבעל המאור דא&quot;צ לברך אחר הכוס שני דנפטרין בבהמ&quot;ז, ובשלמא הכוס שני נפטר בבהמ&quot;ז דמהני ברכתו ליין ששותה באמצע הסעודה אבל למה פוטר הכוס ראשון, אלא ש&quot;מ דאפי&#x27; אם ליכא קשר בברכתו לדבר אחר אפ&quot;ה ס&quot;ל דנפטרין ע&quot;י בבהמ&quot;ז, וה&quot;ה בשאר משקים, ודו&quot;ק}], אמנם אם מברך בהמ&quot;ז על כוס יהני הברכה אחרונה להמים ששתה לפני הסעודה (מג&quot;א שם), ולפי המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ז) מיירי דוקא כשמברך בהמ&quot;ז על כוס שכר שברכתו בורא נפשות אבל על יין לא יפטור המעין שלש את המים ששתה לפני הסעודה דאין בה שייכות ביניהם [דלא כלבושי שרד ס&quot;ק כ&quot;ה] "	סימן קעד סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כששותה יין שרף 1) באמצע הסעודה 2) לאחר הסעודה?	"1) המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) הביא אחרונים (מהרש&quot;ל, לבוש) דס&quot;ל דצריך לברך דלא חשיב כבא מחמת הסעודה, אבל הטור ותוס&#x27; ס&quot;ל דכשהוא בא להמשיך תאות המאכל חשיב כבא מחמת הסעודה [וה&quot;ה בפירות דכשבאים להמשיך תאות האכילה א&quot;צ לברך עליהם], ופסק המג&quot;א כתוס&#x27; [דלעולם פוסקים כתוס&#x27; (מרדכי כתובות סי&#x27; ק&quot;ע)], ומ&quot;מ אם שותיהו לפני האכילה [לאחר המוציא] צריך לברך עליו דאין זה לצורך האכילה שהרי רגילין לשתות בכל בקר אף בלא סעודה [ובאמת תלוי כפי טבע האדם (חיי&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ב)], ורק כששותיהו באמצע הסעודה א&quot;צ לברך עליו. אמנם, כיון דיש ראשונים דס&quot;ל דאפי&#x27; אם בא לעורר תאות המאכל צריך לברך עליו, כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ט, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ה) דכדאי לעשות עצה להוציא עצמו מידי ספק, אבל בדיעבד אמרינן ספר ברכות להקל וא&quot;צ לברך באמצע הסעודה אם בא לעורר תאות המאכל, אבל פשוט להערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ב) דא&quot;צ לברך עליו כלל {ומשמע מדבריו דהבין המח&#x27; הוא אם באמת יין שרף מעורר תאות המאכל ועל זה כתב בהחלטה דודאי מעורר תאות המאכל, אכן מדברי המג&quot;א משמע דנחלקו אם מה שבאים לעורר תאות המאכל הוא סיבה לפוטרה מברכה, וצ&quot;ע} 2) הוא בא לעכל ובודאי צריך לברך עליו (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;א), ומיהו אם שותיהו להפג השמנונית שבפיו ורגיל לעשות הכי הוא טפל וא&quot;צ לברך [ואפשר דמה ששותים אחר הדגים יין שרף נמי בכלל זה וטפל להדגים (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ו)]"	סימן קעד סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשתיית קפה ותה?	"החיי&quot;א ס&quot;ל דצריך לברך על קפה, אבל המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ט) מסתפק בדבר דאם הוא לעכל המאכל צריך לברך, וכתב דיש לעשות עצה להוציא עצמו מידי ספק, אבל פשוט להערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ד) דקפה בא להפיג המאכל ופטור מברכה {ויש לעיין אם שותהו רק מחמת ה-caffeine}, אבל תה אינו בא מחמת הסעודה וצריך לברך עליו. {ודברי הערוה&quot;ש צ&quot;ע דהרי מפורש בהמג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) דמשקה הבא לעכל המאכל אין בו צורך הסעודה ובעי ברכה, וכן מבואר ממ&quot;ב הנ&quot;ל}"	סימן קעד סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשבת?	אם קידש על היין פוטר כל המשקים [אם היו לפניו או דעתן עליו], ואם קידש על שכר בודאי נפטר בברכת שהכל (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ט)	סימן קעד סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם רבים אוכלים ביחד, מה הדין ביין 1) שבאמצע הסעודה 2) שלאחר הסעודה?	"1) איתא בגמ&#x27; דכל אחד יברך לעצמו משום דאין בית הבליעה פנוי, ורש&quot;י פי&#x27; דאינם מכוונין להברכה מפני שאוכלים [והקשה עליו הרא&quot;ש הרי יכולים לכוון בשעת האכילה], והטור פי&#x27; מפני שאינם יכולים לענות אמן שמא יקדים קנה לושט [ואע&quot;פ שעניית אמן אינו מעכב, מ&quot;מ חיישינן שמא יענו] 2) אחד מברך לכולם משום ברוב עם הדרת מלך [ודוקא אם הסיבו, ולדידן אפי&#x27; בישיבה (ודלא כהסמ&quot;ג דס&quot;ל דבזמן הזה אינו יכול להוציא חבירו ביין)], וצריכים לטעום תיכף מהכוס (מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ד)"	סימן קעד סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני לומר &quot;סברי&quot; באמצע הסעודה?	"מבואר מהרא&quot;ש דדוקא לפי רש&quot;י דהחשש הוא שלא ישמע להברכה מהני לומר סברי אבל לפי הטור דהוא חשש סכנה שמא יקדים קנה לושט לא סמכינן על סברי (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ב, מאיר עוז עמ&#x27; 885) [ובדיעבד לפי הטור אם הכינו עצמן לשמוע אל הברכה מסתימת כל הפוסקים משמע דמהני, אבל לפי תוס&#x27; (ברכות מ&quot;ג ע&quot;א) אינו יוצא אפי&#x27; בדיעבד (שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&#x27;)], והמחבר פסק כהטור, והרמ&quot;א הביא שיטת רש&quot;י וס&quot;ל דמהני לומר סברי [ומ&quot;מ אינו הידור לומר סברי ולהוציא את כולם משום ברוב עם וגו&#x27; דהרי הרבה ראשונים חולקים על רש&quot;י וס&quot;ל דלא מהני לומר סברי (ביה&quot;ל ד&quot;ה וכן)] "	סימן קעד סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו החילוק בין לשון סברי ללשון ברשות?	"סברי הוא לשון סוברים אתם לצאת בברכה זו ויפסקו מלאכול ויתנו לב לשמוע הברכה (רמ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ה), ורק ביין אומרים סברי אבל בשאר משקים אומרים ברשות (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ט&quot;ו), והוסיף הב&quot;ח דאומרים סברי דוקא ביין שהוא הביא קללה לעולם בימי נח, על כן אומרים סברי ור&quot;ל תבינו שבדעתי לשתות ובדעתכם אני אשתה שלא יזיק, ועוד הביא הב&quot;ח דכיון דהיו נותנין יין למי שנדון לנפשות משום תנו שכר לאובד ויין למרי נפש לפיכך אומרים סברי מרנן שיהא לחיים."	סימן קעד סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחופה ובברית מילה?	"כיון שא&quot;צ ליטול רשות דהבעל שמחה מכבד אותו א&quot;צ לומר סברי, ומ&quot;מ בבהמ&quot;ז טוב להמתין עד שיגמרו כולם יראו את ה&#x27; וגו&#x27; (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ו, שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;ג) [ודלא כעטרת זקנים לקמן (סי&#x27; ק&quot;צ) דס&quot;ל שיאמר סברי משום לא פלוג]"	סימן קעד סעיף ח		
